1. מהי זפת?
זֶפֶת, או עִטְרָן, היא נוזל סמיך וצמיגי שצבעו נע בין חום-צהבהב לשחור, ושמופק באמצעות זיקוק יבש של חומר אורגני (פירוק על ידי חימום לטמפרטורה גבוהה, ללא נוכחות חמצן). לרוב, זפת מופקת כתוצר לוואי של פחם, אך אפשר להפיק אותה גם מנפט, מכבול או מעץ. הזפת שמגיעה לחופים שלנו בימים אלו היא תוצר של נפט שאיבד את המרכיבים הנדיפים שלו ושספח מים וחלקיקים נוספים (כגון מיקרופלסטיק) והתקשה. הזפת לא יציבה, ולכן היא עלולה להפוך לנוזלית כשהיא מתחממת (למשל בעקבות חשיפה לשמש).

2. כיצד משפיע זיהום מנפט ומחומרים שמופקים ממנו על הסביבה?
דליפה של נפט גולמי או של תזקיקיו גורמת לפגיעה קשה בסביבה ובמערכות אקולוגיות ימיות, חופיות ויבשתיות. כאשר הנפט או תזקיקיו דולפים לים, הם מתפשטים ונסחפים עם זרמי האוקיינוס והרוח, פוגעים בסביבה הימית ומזהמים חופים. בגלל משקלו הסגולי של הנפט, הוא מצטבר על פני המים, ומהווה סכנה בעיקר לעופות ימיים ולבעלי חיים ימיים שנושמים אוויר כמו צבי ים ויונקים ימיים שחלק גדול מגופם וראשם מתכסה בזפת ואף מגיע לעיניים, לפה ולמערכת העיכול.

בהגיעו לחוף, הנפט מצפה משטחים קשיחים כגון טבלאות גידוד (שוניות סלעיות שנחשבות לבתי הגידול הטבעיים העשירים ביותר מבחינה ביולוגית בים התיכון), משטחי סלע וצמחיה ימית, וחודר למצעים רכים כמו חול ים וחלוקי נחל.

נפט מוגדר כחומר מסוכן, ולכן זפת שמגיעה לחוף דורשת תהליכי פינוי מורכבים.

לקריאה נוספת: דגל שחור מעל חופי ישראל

3. איך אפשר למנוע את אסון הנפט הבא?
מתנדבים רבים מבצעים בימים אלה פעולות ניקיון בחופים, בסיוע עמותות וארגונים שפועלים למען הגנה על הסביבה הימית. מאמצים אלה קריטיים לשמירה על הסביבה, אך חשוב להבין שחלק מהזיהום נדבק לסלעים ושוקע לקרקעית, שם הוא ממשך להתפשט ולשחרר חומרים שונים – ביניהם תרכובות של פחמימנים ארומטיים טבעתיים (PAHs), שלהם רעילות גבוהה ושממשיכים להשפיעי על מארג המזון לאורך שנים רבות.

כדי למנוע את האסון הבא יש לפעול במספר זירות:

1. פיקוח ואכיפה מוגברים על ענף התובלה הימית ענף התובלה הימית מהווה את אחת מהתשתיות החשובות של הכלכלה הגלובלית. כ-90 אחוז ממה שאנו קונים מגיע דרך הים. עם זאת, לפעילות הימית הענפה יש מחיר סביבתי: כלל פליטות גזי החממה בתובלה הימית שוות לכלל הפליטות של מדינה מערבית מפותחת, כמו גרמניה. לכך יש להוסיף את העובדה שמכליות ענקיות מוליכות נפט גולמי לאורכו ולרוחבו של הגלובוס, ויוצרות בכך סכנת דליפה חמורה בעקבות תאונות ימיות, תקלות בציוד וטעויות אנוש. למרות הסכנות הכרוכות בתובלה הימית, הפיקוח והאכיפה הבינלאומיים על ענף זה עדיין לוקים בחסר במיוחד בים הפתוח ובמים הבינלאומיים – ואסון הזפת האחרון מעיד על כך.

היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית פיתחה וכתבה בשנת 2008 תכנית לאומית למוכנות לטיפול בזיהום ים בשמן (התלמ"ת), שמבוססת על היערכות בספינות בציוד להכלת ושאיבת כתמי שמן ובכוח אדם ייעודי למטרה זו ועל מוכנות ותרגול קבוע של כלל הגופים שנוגעים לנושא. בנוסף, הרשויות המקומיות הרלוונטיות כתבו תוכניות למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום, שמיועדות ליישום בשטח שבאחריותן. עם זאת, נכון להיום, יותר מעשור לאחר שנקבעה החלטת ממשלה שמורה לאשר את התלמ"ת בחקיקה, חוק התלמ"ת טרם אושר והתקציבים הנדרשים ליישומו טרם הועברו במלואם.

לקריאה נוספת: אמא, למה החוף שחור?

2. צמצום השימוש בדלקי מאובנים, מעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות והתייעלות משמעותית באופן שבו אנו מייצרים וצורכים מוצרים כיום, דלקי מאובנים (פחם, נפט וגז טבעי) הם עדיין מקור האנרגיה העיקרי בישראל. שימוש בדלקי מאובנים מחריף את משבר האקלים ופוגע בבריאות האדם, במגוון הביולוגי ובסביבה הטבעית. אחד היעדים החשובים של ישראל צריך להיות גמילה מדלקי המאובנים ושאיפה להגיע למשק מאופס פליטות עד 2050 – בהתאם למגמה השולטת בעולם. הדרכים העיקריות לעשות זאת הן מעבר לאנרגיות מתחדשות (עם עדיפות לייצור אנרגיה סולארית על גגות ומבנים), מעבר לתחבורה ציבורית חשמלית והמרת משאיות הדיזל וחלק מכלי הרכב הפרטיים לכאלה שמונעים בחשמל.

מסלול פעולה נוסף חייב להיות שינוי באופן בו אנו מייצרים מוצרי צריכה וצורכים אותם. הכלכלה הקווית ששואבת מהטבע משאבים יקרים, ושמייצרת מוצרים שמושלכים לפח לאחר השימוש, צריכה לחלוף מן העולם. מעבר לכלכלה מעגלית, שבה נעשה שימוש בפסולת של תהליך ייצור אחד כחומר גלם לתהליך אחר, לצד ייצור מקומי (כשאפשר) ומחזור משאבים יקרים כמו מתכות, יאפשרו לצמצם דרמטית את הצורך באנרגיה להפקת אותם משאבים ואת היקף הובלתם באוניות מסביב לעולם (ובשל כך גם את הסכנה לתקלות שלהן השלכות קשות על הסביבה הימית). את הצריכה המיותרת שלנו שדורשת משאבים רבים בתהליכי הייצור וההובלה, קל יחסית לצמצם. מספיק לבדוק באחורי המקרר, הארון או מתחת למיטה כדי להבין כמה מוצרים אנו רוכשים מבלי שנעשה בהם כל שימוש ומשלמים בעדם כסף שהיה יכול לשמש אותנו למטרות אחרות. צמצום הצריכה המיותרת יאפשר לחסוך במשאבי טבע, באנרגיה ובצורך לשנע את אותם משאבים ומוצרים מסביב לעולם עד לצרכן הסופי, תוך חיסכון משמעותי גם בשימוש באנרגיה בכלל ובנפט בפרט.

לקריאה נוספת: איך אפשר להיערך לזיהום בחופים